סיפור לקוח - לקוחות
מספרים על האילוף שעברו
בדף זה
תוכלו המלצות וחוויות של לקוחות שעברו אילוף אצל מיכל גולן.
סיפורו של צוף ה"חצוף" מאת לימור פררה
זהו סיפורו של צוף החצוף שבמקום
לישון העדיף לשחק ולרוץ.
מדובר בפקינז בדמות דוב פנדה
קטן, שמי שאותו רואה פשוט נדהם "זה לא
יאומן".
סיפורו מתחיל בגיל 7 שבועות, כשאת משפחת
פררה החליט לנסות,
כפי שעיניכם רואות מדובר בגור מתוק,
בצבעי שחור לבן נדיר ביופיו, עם אופי עקשן.
החלטנו לקרוא לו צוף מיד כשלחיק משפחתנו
התקבל, קיווינו שכמו השם הוא יהיה מתוק ושקט.
צוף הגיע עם המון אנרגיה ואהבה,ליקוקים
וחיבוקים הם דבר שאצלו בשגרה.
כבר מההתחלה הוא התקבל כבן בית וגילה
המון סקרנות, אך מרוב להט ושיגעון צוף שלנו פשוט לא רצה לישון...
כשצוף לא ישן גם שאר בני הבית לא יכלו
לישון, לא יכולנו לתפקד ולא לחשוב בהיגיון.
אני ומשפחתי כבר היינו על סף ייאוש, ואף
חשבו לומר לצוף "הגיע זמן לעוף".
עד שאחרי 4 חודשים אמרנו די, צריך פה
מישהו מוסמך שיציל את המצב.
ואז מיואשת עם דמעות בעיניים עלה לי
רעיון ופעלתי אחת שתיים: "נקרא למיכל גולן המאלפת שתלמד את צוף איך
להתנהג וכיצד ללכת".
במשך 6 שבועות למד צוף פקודות כמו: שב,
רגלי, למקום, ארצה ולא לזוז. הפלא ופלא צוף פשוט אלוף.
את הפקודות מילא צוף בהמון אהבה ובמלוא
הרצינות, ובשעות שינה הראה התעניינות.
מיכל הראתה לנו שלצוף יש בעיית גבולות,
הוא אוהב להיות בשליטה ומנהל את הבית ברודנות, כל מה שצוף רוצה חייב עכשיו
להתבצע ,שכן אם לא, הוא נובח וצווח.
בעזרתה של מיכל למדנו ליצור כללים ברורים
לצוף, לקחת את השליטה לידנו ולהראות לו שהכוח נמצא אצלנו.
כיום אנחנו בסיומו של תהליך ארוך ונפלא,
שהוליד זוגיות מופלאה. אני ומשפחתי נהנים מצוף שכיום כבר לא כל כך חצוף...
אנו חייבים המון המון תודה למיכל המאלפת
על כל העזרה,הרצון וההתמדה.
שלימדה אותנו שגם כלבלב צריך גבולות,
ושלאהוב אומר גם לפעמים לומר "לא".
אנו מאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה,שתמשיך
לחולל פלאים אצל כלבים נוספים.
עם המון אהבה
לימור וצוף פררה
חולצה שקיבלתי מתנה מהלקוחה.
|
