שיטות לאילוף כלבים

אילוף הכלב הוא חלק בלתי נפרד מחינוכו.
קיימות מספר שיטות אילוף בהן ניתן לאלף כלבים.
בחירה נכונה של שיטת אילוף עושה את ההבדל בין כלב מחונך לכלב שקשה להשתלט עליו. בין כלב שמח ומלא חיים לכלב מריר וחסר חיות.

כלבים הינם חיות חברתיות.
בדומה לזאבים, בטבע, כלבים חיו בלהקות ולכן עדיין טבועים בהם אינסטינקטים של חיי להקה, כולל הנטייה לכבד את סמכותו של מנהיג דומיננטי.
באמצעות אילוף הכלב, הוא לומד לקבל את סמכותנו. כך למעשה אנו הופכים למנהיג שלו.
השאלה היא רק איזה מן מנהיגים עלינו להיות עבור הכלבים שלנו.
המטרה אינה השלטת פחד, אלא לעזור לחיית המחמד שלנו להשתלב בחיינו בצורה שעובדת עבור שני הצדדים.
נוכחות של מנהיג בחייו של הכלב עוזרת לו להבין את מקומו בעולם ובהיררכיה המשפחתית.
כשהכלב מבין את מקומו, הסבירות לבעיות התנהגות פוחתת באופן דרמטי והתקשורת שלנו עם הכלב היא נעימה ואפקטיבית.
*בעוד שסמכות מועילה לאילוף כלבים, בעיות התנהגות זה נושא אחר (ומורכב יותר).

הגיל האידאלי להתחלת תהליך החינוך הוא 4 חודשים (בצורה מעודנת יותר אפשר להתחיל עם האילוף בגיל חודשיים).
כשמתחילים מוקדם, כשהכלב עדיין גור, ניתן למנוע התפתחות והשתרשות הרגלים רעים בעתיד.
ברגע שהרגל משתרש, קשה הרבה יותר לתקן את ההתנהגות ברוח ובגישה חיובית, והרבה פעמים הדינמיקה גולשת להשלטת מרות בצורה אגרסיבית.
אילוף כלבים כדאי לבצע בחדר נעים שאפשר להיות בו לאורך זמן ללא הסחות דעת.

אילוף לפקודות בסיסיות

המטרה העיקרית כאן היא להשיג שליטה על הכלב בצורה שלא פוגעת או מזלזלת בכלב כלל.
לרוב מדובר בפקודות שימושיות אלו: שב, ארצה, רגלי, אליי, למקום
שב – הכל מתיישב ונשאר במקומו
ארצה – הכלב שוכב על הרצפה ונשאר במקומו
רגלי – הכלב הולך בצמוד אלינו בלי למשוך
אליי – הכלב מגיע אלינו
למקום – הכלב הולך למקום מוגדר מראש (מלונה, שמיכה)

אילוף כלבים – חיזוק חיובי לעומת חיזוק שלילי

אילוף בעזרת חיזוק חיובי

זוהי שיטת אילוף שבה אנחנו מחזקים התנהגויות רצויות של הכלב (מילוי פקודה ספציפית או התנהגות כללית שתואמת את הציפיות שלנו).

בנוסף ללימוד פקודות בסיסיות, שיטות זו טובה לאימון כלבי גישוש, כלבי שירות וללימוד טריקים (תן יד, סיבוב, גלגול וכו').
החיסרון של השיטה הוא בכך שלא ניתן באמצעות חיזוק חיובי לתקן התנהגות רעה.

איך זה עובד? בכל פעם שהכלב עושה משהו שעונה על הדרישה שלנו, אפילו במעט – ניתן לו צ'ופר שהוא אוהב כגון אוכל, צעצוע או מילת שבח. חשוב לתת את הצ'ופר מיד לאחר ביצוע הפעולה. רק בדרך זו הכלב יוכל לקלוט את הקשר בין הפעולה שהוא עשה ובין החיזוק החיובי.
אם נתמהמה במתן הצ'ופר, הכלב יוכל לינות ממה שניתן לו, אבל זה לא יוביל לחיזוק הפעולה הרצויה.
היתרון הגדול של השיטה הוא שאנחנו מגרים את כוח הרצון הטבעי של הכלב ומכוונים אותו כך שנקבל תוצאות חיוביות תוך כדי שיתוף פעולה שלנו עם הכלב.

אילוף בעזרת חיזוק שלילי (הצבת גבולות)

אם אילפנו את הכלב מגיל חודשיים והקפדנו על חיזוקים חיוביים ו/או אם הכלב בעל אופי ומזג נוחים – במקרים כאלו החיזוקים החיוביים עשויים להספיק ולא נזדקק לשיטה זו.
אבל ישנם מקרים שלא עונים על ההגדרה הזו. יתכן שמדובר בכלב שלא עבר אילוף מעולם, או כלב שפיתח בעיות התנהגותיות. במקרים אלו ואחרים נרצה לסמן גבולות ברורים למה מותר ומה אסור מבחינתנו. לשם כך עלינו לקרוא נכון את שפת הגוף של הכלב ולשים לב להתנהגות שלו.
אף אחד לא רוצה לחיות לצד כלב עם בעיות התנהגות כמו הרס רהיטים או נבחנות אובססיבית. במקרים כאלו ניתן וגם כדאי להציב לכלב גבולות.
איך מציבים את הגבולות בפועל? ע"י אמירת "לא!" תקיפה שלא משתמעת לשתי פנים, ע"י "שטיפת" הכלב במילים שמבהירות לו שהוא עשה משהו לא טוב. ניתן גם "להעניש" את הכלב, מיד לאחר הטעות שעשה. כאן מדובר בדברים כגון לשלוח את הכלב למקום שלו, להורות לו להישאר ב"ארצה" לפרק זמן מסוים. אפשר לעשות גם את זה בטון רגוע וחיובי. המטרה אינה להשפיל את הכלב או לגרום לו לסבול. המטרה היא לגרום לו לקשר בין המעשה שעשה ובין התוצאה. אנחנו לא מאמינים ב"חגורות חנק" וכל מיני המצאות מיותרות כאלו. מי שמאמץ כלב שהאפשרות היחידה להשתלט עליו היא באמצעות חגורת חנק עושה משהו לא נכון, וככל הנראה צריך לאמץ כלב קטן יותר.

מדובר בחינוך נטו. אפשר גם לראות זאת כשלילה של מותרות – בדומה לילדים שהוריהם נותנים להם קינוח רק אם הם מתנהגים יפה ומסיימים את הארוחה. באופן דומה, לא נרצה לתת לכלב שלל פריבילגיות כשבעצם הוא לא מבצע את הדברים הכי בסיסיים שאנו מצפים ממנו לבצע.